ככל שמתקדמים עם השנים אנשים מחפשים יותר אופציות לנופש שיהיה כיפי ונעים מצד אחד אך מחובר לטבע ולא מנותק ממנו מצד שני. כך, אם לפני כמה עשורים מלון ארבעה או חמישה כוכבים באחת מערי התיירות היה פסגת השאיפות של הנופשים הישראלים, היום יש רצון לגיוון, ומקומות שיתנו גם תחושת נופש ופינוק וגם ערך מוסף בחיבור עם הטבע והסביבה הכולל מבנה ייחודי. אוהלים מונגולים עונים בדיוק על הרצונות האלה ולכן הפכו פופולאריים מאוד בשנים האחרונות. יותר ויותר מתחמי נופש החלו להתבסס עליהם במקום על מבנים קבועים ואפילו בקתות עץ.
מתחמי גלמפינג מהגולן ועד לנגב
מתחמי גלמפינג המבוססים על אוהלים מונגולים התחילו בגולן ולאט לאט נראו במקומות שונים בארץ, כולל הנגב. מהו בעצם סוד הקסם שלהם? הדבר הבסיסי הוא הצורה שלהם. יש להם מבנה עגול שנותן מיד תחושה שונה ונעימה יותר, ללא קירות (אלא אם כן מחליטים שרוצים חלוקה פנימית), ללא פינות וזוויות חדות. הרכות ותחושת ההרמוניה ניכרים מיד. מעבר לכך זהו מבנה שהוא אמנם קל אך מצד שני חזק ועמיד. אם הוא עומד בתנאי האקלים הקיצוניים של ערבות מונגוליה, כנראה שגם יסתדר עם האקלים הים תיכוני. העמידות של המבנה לא פוגעת בקלות הקמתו או פירוקו במידת הצורך. כמובן שהיורט הישראלי עבר שדרוג ביחס למקור וכולל גם שכבת בידוד ואמצעים נוספים המחזקים את המבנה אך לא פוגעים בקלות שלו.
לגור בדירת פאר? לא בהכרח
אמנם אוהלים מונגולים נכנסו לתודעה שלנו בעיקר בהקשר של אירוח, אך היום עושים בהם שימוש למגוון מטרות. מטפלים בוחרים באוהל מונגולי בתור הקליניקה או חדר הטיפולים שלהם. אמנים הופכים את המבנה לסדנת אמנות. מבנים כאלה מוקמים באירועים שונים והשיא הוא שיש לא מעט אנשים שבוחרים להתגורר במבנה כזה ומוותרים על מגורים בקוביית בטון. אפשר להשאיר את פנים האוהל כחלל אחד ואפשר גם ליצור בו חלוקה פנימית אם רוצים והוא עומד בתנאי הבטיחות הנדרשים. גם את החלונות ניתן לקבוע בהתאם לרצונכם. אנו בחברת פרידום מתמחים בבניית יורטים כבר מעל עשור ומקימים מבנים כאלה למגוון מטרות.